חג פורים הגיע זמן קצר טרם הבחירות, ומדובר בהזדמנות לבחון כיצד מציגים עצמם כמה ממנהיגי המפלגות ועד כמה שונה תחפושתם מהמציאות הפוליטית. ראש וראשון למתחפשים ניצב נתניהו, שלקראת הבחירות מנסה להתנער מהשיסוי והפילוג המאפיינים את התנהלותו ולהכחיש כל ניסיון הימלטות ממשפטו. ראש הממשלה, שמתגאה בקשריו בעולם, מבליט את הישגי מבצע החיסונים ונוקט כעת בגישה מפויסת עם המצביעים הערבים, מנסה להשכיח מהציבור את יחסו בשנים האחרונות למערכת המשפט, את הטון המסית בו נקט מול המגזר הערבי ואת התכחשותו להסכם הרוטציה עם גנץ.
נתניהו, שמציג עצמו כעת כמבוגר האחראי, מנע בחודשים האחרונים את העברת תקציב המדינה כדי להימנע מקיום הסכם הרוטציה, ממשיך לפלרטט עם הימין הקיצוני ואף היה מאדריכלי האיחוד בין סמוטריץ' ובן גביר, ולא מתכוון לפעול באמת לטובת המגזר הערבי.
מי יזכה בתחרות תחפושות של הפוליטיקאים? כל התחזיות לבחירות באולפן דמוקרטTV עם גדי סוקניק, שרון כידון וישראל פריי. צפו:
אין ספק כי נתניהו לא הפך את עורו ולא יחסוך בהמשך בהסתה מול יריביו הפוליטיים, תומכי השמאל-מרכז, המגזר הערבי והתקשורת הישראלית. סביר להניח כי אף לפני ולקראת יום הבחירות, יחזור ראש הממשלה במסגרת קמפיין "שתיית המנדטים" ממפלגות מתחרות, להפחיד ולהבהיל את הציבור מפני יריביו הפוליטיים אותם יתייג כולם כשמאל, מסוכנים או הזויים. גם ניסיונו של נתניהו לטעון כי לא יקדם חוק חסינות ("החוק הצרפתי") וכי איננו חושש ממשפטו, נראה מעט מגוחך לאחר מסע הדה לגיטימציה שלו כנגד כמה מראשי מערכת המשפט ובמיוחד היועץ המשפטי ופרקליטות המדינה. אם יוכל נתניהו להרכיב ממשלה לאחר הבחירות, סביר להניח שיחזור למתקפותיו כנגד מערכות החוק והמשפט, ינסה למנוע או לעכב את המשך משפטו ויקדם חקיקה שתפגע במעמדה של הרשות השופטת ובעיקר בית המשפט העליון, תוך מינוי פוליטיקאים מהימין הקיצוני לתפקידי מפתח.
נפתלי בנט תופר היטב את תחפושתו החדשה והמוצלחת מאז נותר באופוזיציה לאחר הבחירות האחרונות. מרגע שהבין כי אם רצונו להיות בהמשך הדרך ראש ממשלה, ייאלץ להותיר בצד חלק משותפיו למפלגה ולשנות את תדמיתו, הוא ממקד את דבריו בנושא משבר הקורונה ובתחומים כלכליים וחברתיים. אין ספק כי רשימת ימינה הנוכחית מתונה וממלכתית יותר מקודמתה ועל כך יש לברך, אך טועה מי שחושב שבנט מיתן את עמדותיו או נטש את האופציה לכהן כשר בכיר בממשלת נתניהו. בעוד יו"ר ימינה מסרב לפסול את האפשרות כי ייכנס שוב כשותף לממשלה בראשות נתניהו בטענה כי אינו עוסק בחרמות, הוא כבר הבהיר כי אין בכוונתו לשבת בממשלה בראשות לפיד, איתו קיים בעבר את מה שכונה "ברית האחים".
בנט הוא פוליטיקאי מוכשר מאוד אך גם בעל דעות נוקשות ויציבות. כשר בכיר הוא התמקד לרוב בקידום סדר יום מדיני וביטחוני ימינה מהליכוד. לכן, מצערת העובדה כי לא מעט מצביעי מרכז סבורים כי הוא האלטרנטיבה השפויה והממלכתית לנתניהו. אם יראה בנט כי כניסה לממשלה נוספת בראשות נתניהו תשרת אותו היטב מבחינה פוליטית ותאפשר לו לנווט את הממשלה הבאה ימינה, הוא יאפשר לביבי להמשיך ולכהן כראש הממשלה, תוך תמיכה בהחלשת מערכת המשפט.
מרב מיכאלי בוחרת גם היא במידה מסוימת להתחפש לקראת הבחירות הקרובות. הפוליטיקאית המוכשרת, שכבשה בסערה את מפלגת העבודה, הייתה מאז כניסתה לזירה הפוליטית נטועה עמוק בתוך השמאל, עם עמדות מדיניות וחברתיות דומות מאוד לשל מפלגת מרצ. מיכאלי היא חברת כנסת חרוצה, שלא טרחה מעולם להסתיר את דעותיה, אך כעת מנסה לשווק את עצמה כממשיכת דרכה של תנועת העבודה ההיסטורית, שהייתה מבחינה מדינית וביטחונית ממוקמת קרוב יותר למרכז המפה מאשר לדעותיה של יושבת הראש החדשה.
היא נבחרה באופן לגיטימי וברוב מכריע לתפקיד יו"ר העבודה ומביאה עימה רוח רעננה, אך שונה מאוד מהקו המסורתי של המפלגה, שתמכה תמיד באקטיביזם ביטחוני לצד הנכונות לפשרה מדינית. מיכאלי השמיעה בעבר אמירות שנויות במחלוקת בנושא השירות הצבאי וייתכן כי התמתנה מאז, אך לכל בר דעת ברור כי היא ממצבת את מפלגת העבודה שמאלה בהרבה ממיקומה בשמאל-מרכז המתון תחת יושבי ראש קודמים. מיכאלי ראויה לשבחים על האומץ להתנגד לכניסה לממשלת האחדות בראשות נתניהו, אך ברור לחלוטין כי כל ניסיון להציגה כמי שממשיכה את דרכם של רבין ופרס (עם כל השוני בין השניים) הוא רחוק מהמציאות.
ניתן לומר כי בשל העובדה שהבחירות סובבות בעיקר סביב התמיכה או ההתנגדות לנתניהו, טבעי כי פוליטיקאים מעמעמים את עמדותיהם בסוגיות שונות, אך אני סבור כי מלבד שאלת זהות ראש הממשלה ראוי כי המצביעים יכירו היטב את עיקר עמדותיהן של ראשי המפלגות. דבר אחד בטוח, מערכת הבחירות נכנסת להילוך אחרון, בשבועות הנותרים ייתכנו עדיין הפתעות וקשה מאוד להעריך את תוצאותיהן.